אורך החיים החרדי, דתי, תורני הוא אורך חיים מאוד דקדקני, שמהול בחוקים והלכות רבים ודורש את הדיוק שלו. מי שלא מדבר את השפה החרדית יתקשה במיוחד להתאים את עצמו לאורך החיים הזה, ומי חיי את החיים החרדים יתקשה במיוחד למצוא את עצמו במסגרות שאין אינן חרדיות. 

בדיוק כשם שלא נשלח את הילד שלנו למסגרת לימודית, חינוכית שהיא לא חרדית כשאנחנו חיים אורח חיים חרדי, כך בדיוק, מיותר לחשוב שאנחנו יכולים להתפשר על מסגרת שהיא לא חרדית בכל קבוצת גילאים, כולל הגיל השלישי כשאנחנו מעוניינים לסייע להורים שלנו להאריך את ימיהם ושנותיהם כשאנחנו חושבים מטעמי תועלת לחפש עבורכם בית אבות. 

למי שחי חיים תורניים, דתיים, הלכתיים חרדים! חובה, לא מומלץ כדי שלא להכשיל את ההורים לוודא שבית האבות שאנחנו חוקרים הוא בית אבות חרדי, דיור מוגן חרדי. 

הנטיה הטבעית לחשוב בעניין שזה תחום האוכל שהוא גלאט כשר, יחד עם זאת, זה בהחלט לא רק המזון, או ההסתכלות הכללית כלפי הדיירים בדיור המוגן. שהיא הסתכלות מתוך כבוד להורים ולא מתוך הסתכלות של יחס כלפי חסרי ישע, ההבדלים הם מהותיים במיוחד והיחס החרדי הוא מכבד בהרבה יותר.

בית אבות חרדי, דיור מוגן חרדי, צריך לספק גם פעילויות חברתיות עם הפרדה בפעילויות הימנעות מתכנים שהם לא בעלי אופי צנוע. במידה והדיירים זקוקים לטיפול רפואי צמוד יותר, חשוב שזה יעשה בדרך מכובדת וצנועה. ומתאימים אחיות ורופאות לנשים ואחים ורופאים לגברים. 

כל נקודת ההסתכלות החרדית, היא בעלת אופי צנוע ומכובד יותר, ואי התייחסות לפרמטרים הללו עלולה לצער חס ושלום את הדיירים. 

אדם מבוגר שאין לא הכוח ואין לו הברירה במצבים פחות נעימים והוא זקוק לסיוע ותלוי בטוב ליבם של המטפלים בו, זקוק לרחמי המטפלים, וללא יראת שמיים חס ושלום, המטפלים עשויים שלא בכוונה לבייש את המטופל ולא להבין לליבו, והוא עשוי שלא להגיד דבר מתוך אי נוחות וקבלת המצב כפי שהוא. בוודאי שאף אחד לא היה מעוניין שעוול כזה יעשה להורים שלו, כשזה לא רלוונטי בני כמה הם.

כשמטפלים בהורים שלכם ללא נוכחותכם, בדיוק כפי עם ילדכם אתם רוצים את תחושת הבטחון הגבוהה ביותר.